The New Birth

Now there was a man of the Pharisees, named (A)Nicodemus, a (B)ruler of the Jews; this man came to [a]Jesus at night and said to Him, “(C)Rabbi, we know that You have come from God as a teacher; for no one can do these [b](D)signs that You do unless (E)God is with him.” Jesus responded and said to him, “Truly, truly, I say to you, unless someone (F)is born [c]again he cannot see (G)the kingdom of God.”

Nicodemus *said to Him, “How can a person be born when he is old? He cannot enter his mother’s womb a second time and be born, can he?” Jesus answered, “Truly, truly, I say to you, unless someone is born of (H)water and the Spirit, he cannot enter (I)the kingdom of God. (J)That which has been born of the flesh is flesh, and that which has been born of the Spirit is spirit. Do not be amazed that I said to you, ‘You must be born [d]again.’ (K)The wind blows where it wishes, and you hear the sound of it, but you do not know where it is coming from and where it is going; so is everyone who has been born of the Spirit.”

Nicodemus responded and said to Him, “How can these things be?” 10 Jesus answered and said to him, “You are (L)the teacher of Israel, and yet you do not understand these things? 11 Truly, truly, I say to you, (M)we speak of what we know and (N)testify of what we have seen, and (O)you people do not accept our testimony. 12 If I told you earthly things and you do not believe, how will you believe if I tell you heavenly things? 13 (P)No one has ascended into heaven, except (Q)He who descended from heaven: (R)the Son of Man. 14 And just as (S)Moses lifted up the serpent in the wilderness, so must (T)the Son of Man (U)be lifted up, 15 so that everyone who [e]believes will (V)have eternal life in Him.

16 “For God so (W)loved the world, that He (X)gave His (Y)only Son, so that everyone who (Z)believes in Him will not perish, but have eternal life. 17 For God (AA)did not send the Son into the world (AB)to judge the world, but so that the world might be saved through Him. 18 (AC)The one who believes in Him is not judged; the one who does not believe has been judged already, because he has not believed in the name of (AD)the only Son of God. 19 And this is the judgment, that (AE)the Light has come into the world, and people loved the darkness rather than the Light; for (AF)their deeds were evil. 20 (AG)For everyone who does evil hates the Light, and does not come to the Light, so that his deeds will not be exposed. 21 But the one who (AH)practices the truth comes to the Light, so that his deeds will be revealed [f]as having been performed in God.”

John the Baptist’s Last Testimony

22 After these things Jesus and His (AI)disciples came into the land of Judea; and there He was spending time with them and (AJ)baptizing. 23 Now John also was baptizing in Aenon, near Salim, because there was an abundance of water there; and people were coming and being baptized— 24 for (AK)John had not yet been thrown into prison.

25 Then a matter of dispute developed on the part of John’s disciples with a Jew about [g](AL)purification. 26 And they came to John and said to him, “(AM)Rabbi, He who was with you (AN)beyond the Jordan, to whom you (AO)have testified—behold, He is baptizing and all the people are coming to Him.” 27 John replied, “(AP)A person can receive not even one thing unless it (AQ)has been given to him from heaven. 28 You yourselves [h]are my witnesses that I said, ‘(AR)I am not the [i]Christ,’ but, ‘I have been sent ahead of Him.’ 29 He who has the bride is (AS)the groom; but the friend of the groom, who stands and listens to him, rejoices greatly because of the groom’s voice. So this (AT)joy of mine has been made full. 30 He must [j]increase, but I must [k]decrease.

31 (AU)He who comes from above is above all; (AV)the one who is only from the earth is of the earth and speaks of the earth. (AW)He who comes from heaven is above all. 32 What He has seen and heard, of this He (AX)testifies; and (AY)no one accepts His testimony. 33 The one who has accepted His testimony (AZ)has certified that God is true. 34 For He whom God (BA)sent speaks the words of God; (BB)for He does not give the Spirit [l]sparingly. 35 (BC)The Father loves the Son and (BD)has entrusted all things to His hand. 36 The one who (BE)believes in the Son has eternal life; but the one who (BF)does not [m]obey the Son will not see life, but the wrath of God remains on him.”

Jesus Goes to Galilee

So then, when (BG)the Lord knew that the Pharisees had heard that [n]He was making and (BH)baptizing more disciples than John (although (BI)Jesus Himself was not baptizing; rather, His (BJ)disciples were), He left (BK)Judea and went away (BL)again to Galilee. And He had to pass through (BM)Samaria. So He *came to a city of (BN)Samaria called Sychar, near (BO)the parcel of land that (BP)Jacob gave to his son Joseph; and Jacob’s well was there. So Jesus, tired from His journey, was just sitting by the well. It was about [o]the sixth hour.

The Woman of Samaria

A woman of Samaria *came to draw water. Jesus *said to her, “Give Me a drink.” For His (BQ)disciples had gone away to (BR)the city to buy food. So the (BS)Samaritan woman *said to Him, “How is it that You, though You are a Jew, are asking me for a drink, though I am a Samaritan woman?” (For (BT)Jews do not associate with Samaritans.) 10 Jesus replied to her, “If you knew the gift of God, and who it is who is saying to you, ‘Give Me a drink,’ you would have asked Him, and He would have given you (BU)living water.” 11 She *said to Him, “[p]Sir, You have no bucket and the well is deep; where then do You get this (BV)living water? 12 You are not greater than our father Jacob, are You, who (BW)gave us the well and drank of it himself, and his sons and his cattle?” 13 Jesus answered and said to her, “Everyone who drinks of this water will be thirsty again; 14 but whoever drinks of the water that I will give him (BX)shall never be thirsty; but the water that I will give him will become in him a fountain of water springing up to (BY)eternal life.”

15 The woman *said to Him, “[q]Sir, (BZ)give me this water so that I will not be thirsty, nor come all the way here to draw water.” 16 He *said to her, “Go, call your husband and come here.” 17 The woman answered and said to Him, “I have no husband.” Jesus *said to her, “You have correctly said, ‘I have no husband’; 18 for you have had five husbands, and the one whom you now have is not your husband; this which you have said is true.” 19 The woman *said to Him, “[r]Sir, I perceive that You are (CA)a prophet. 20 (CB)Our fathers worshiped on (CC)this mountain, and yet you Jews say that (CD)in Jerusalem is the place where one must worship.” 21 Jesus *said to her, “Believe Me, woman, that [s](CE)a time is coming when you will worship the Father (CF)neither on this mountain nor in Jerusalem. 22 (CG)You Samaritans worship what you do not know; we worship what we do know, because (CH)salvation is from the Jews. 23 But [t](CI)a time is coming, and [u]even now has arrived, when the true worshipers will worship the Father (CJ)in spirit and truth; for such people the Father seeks to be [v]His worshipers. 24 God is [w]spirit, and those who worship Him must worship (CK)in spirit and truth.” 25 The woman *said to Him, “I know that (CL)Messiah is coming ((CM)He who is called Christ); when that One comes, He will declare all things to us.” 26 Jesus *said to her, (CN)I am He, the One speaking to you.”

27 And at this point His (CO)disciples came, and they were amazed that He had been speaking with a woman, yet no one said, “What are You seeking?” or, “Why are You speaking with her?” 28 So the woman left her waterpot and went into the city, and *said to the people, 29 “Come, see a man (CP)who told me all the things that I have done; (CQ)this is not the [x]Christ, is He?” 30 They left the city and were coming to Him.

31 Meanwhile the disciples were urging Him, saying, “(CR)Rabbi, eat something.” 32 But He said to them, “I have food to eat that you do not know about.” 33 So the (CS)disciples were saying to one another, “No one brought Him anything to eat, did he?” 34 Jesus *said to them, “My food is to (CT)do the will of Him who sent Me, and to (CU)accomplish His work. 35 Do you not say, ‘There are still four months, and then comes the harvest’? Behold, I tell you, raise your eyes and observe the fields, that they are white (CV)for harvest. 36 Already the one who reaps is receiving (CW)wages and is gathering (CX)fruit for (CY)eternal life, so that the one who sows and the one who reaps may rejoice together. 37 For in this case the saying is true: ‘(CZ)One sows and another reaps.’ 38 I sent you to reap that for which you have not labored; others have labored, and you have [y]come into their labor.”

The Samaritans

39 Now from (DA)that city many of the Samaritans believed in Him because of the word of the woman who testified, “(DB)He told me all the things that I have done.” 40 So when the Samaritans came to [z]Jesus, they were asking Him to stay with them; and He stayed there two days. 41 Many more believed because of His word; 42 and they were saying to the woman, “It is no longer because of what you said that we believe, for we have heard for ourselves and know that this One truly is (DC)the Savior of the world.”

43 And after (DD)the two days, He departed from there for Galilee. 44 For Jesus Himself testified that (DE)a prophet has no honor in his own country. 45 So when He came to Galilee, the Galileans received Him, only because (DF)they had seen all the things that He did in Jerusalem at the feast; for they themselves also went to the feast.

Healing an Official’s Son

46 Therefore He came again to (DG)Cana of Galilee, (DH)where He had made the water into wine. And there was a royal official whose son was sick at (DI)Capernaum. 47 When he heard that Jesus had come (DJ)from Judea into Galilee, he went to Him and began asking Him to come down and heal his son; for he was at the point of death. 48 Then Jesus said to him, “Unless you people see [aa](DK)signs and (DL)wonders, you simply will not believe.” 49 The royal official *said to Him, “[ab]Sir, come down before my child dies.” 50 Jesus *said to him, (DM)Go; your son [ac]is alive.” The man believed the word that Jesus spoke to him and went home. 51 And as he was now going down, his slaves met him, saying that his [ad]son was [ae]alive. 52 So he inquired of them the hour when he began to get better. Then they said to him, “Yesterday at the [af]seventh hour the fever left him.” 53 So the father knew that it was at that hour in which Jesus said to him, “Your son is alive”; and he himself believed, and (DN)his entire household. 54 This is again a (DO)second [ag]sign that Jesus performed when He had (DP)come from Judea into Galilee.


  1. John 3:2 Lit Him
  2. John 3:2 I.e., confirming miracles
  3. John 3:3 Or from above
  4. John 3:7 Or from above
  5. John 3:15 Or believes in Him will have eternal life
  6. John 3:21 Lit that they have been
  7. John 3:25 I.e., ceremonial washing
  8. John 3:28 Lit testify for me
  9. John 3:28 I.e., Messiah
  10. John 3:30 Or become greater
  11. John 3:30 Or become less important
  12. John 3:34 Lit from measure
  13. John 3:36 I.e., in belief
  14. John 4:1 Lit Jesus
  15. John 4:6 I.e., noon
  16. John 4:11 Or Lord
  17. John 4:15 Or Lord
  18. John 4:19 Or Lord
  19. John 4:21 Lit an hour
  20. John 4:23 Lit an hour
  21. John 4:23 Lit now is, when
  22. John 4:23 Lit the ones worshiping Him
  23. John 4:24 Or Spirit
  24. John 4:29 I.e., Messiah
  25. John 4:38 I.e., enjoyed the fruit of their labor
  26. John 4:40 Lit Him
  27. John 4:48 I.e., confirming miracles
  28. John 4:49 Or Lord
  29. John 4:50 I.e., is well
  30. John 4:51 Or boy
  31. John 4:51 I.e., well
  32. John 4:52 I.e., 1 p.m.
  33. John 4:54 I.e., confirming miracle

ג באחד הלילות בא אל ישוע נקדימון - מנהיג יהודי מכת הפרושים. "רבי," פתח נקדימון, "אנחנו יודעים כי אלוהים שלח אותך ללמד אותנו, שהרי איש אינו מסוגל לחולל את כל הנסים האלה ללא עזרת האלוהים!"

"אני אומר לך בכנות וברצינות רבה," השיב לו ישוע, "אדם שלא נולד מחדש אינו מסוגל לראות את מלכות האלוהים!"

"כיצד יכול אדם מבוגר להיוולד מחדש?" תמה נקדימון. "האם הוא יכול לשוב לבטן אמו ולהיוולד מחדש?" "אני אומר לך את האמת," אמר ישוע, "מי שלא נולד מהרוח ומהמים אינו יכול להיכנס למלכות האלוהים. בשר ודם מסוגל להוליד אך ורק בשר ודם ואילו רוח הקודש מעניק חיים חדשים מהשמים. לכן אל תתפלא על כך שאני אומר שעליכם להיוולד מחדש. הרוח נושבת לכיוונים שונים; אתה שומע את משב הרוח, אולם אינך יודע מאין היא נושבת ולאן היא נושבת. כך אי אפשר להסביר איך בדיוק נולדים ברוח."

"כיצד ייתכן הדבר?" שאל נקדימון.

10 "אתה רב נכבד בישראל ואינך מבין את הדברים האלה?" השיב ישוע. 11 "אני מבטיח לך שאנחנו מדברים על מה שאנו יודעים, ומעידים על מה שראינו, אך למרות זאת אינכם מאמינים לנו. 12 אם אינכם מאמינים לדברי בענייני העולם הזה, כיצד תאמינו לדברי בענייני השמים? 13 איש לא עלה השמימה מלבד האחד אשר ירד מהשמים – בן-האדם. 14 כשם שמשה הרים על נס את נחש הנחושת במדבר, כך צריך גם בן-האדם להיות נישא, 15 כדי שכל המאמין בו יחיה לנצח. 16 כי אלוהים אהב כל כך את העולם עד שהקריב את בנו היחיד, כדי שכל המאמין בו לא יאבד כי אם יחיה לנצח. 17 שהרי אלוהים שלח את בנו להושיע את העולם ולא לשפוט אותו. 18 כל המאמין בו לא יישפט, אך מי שאינו מאמין בו כבר נשפט! כי לא האמין בבנו היחיד של אלוהים. 19 דינם מבוסס על העובדה שהאור מן השמים בא לעולם, אבל הם לא רצו בו; הם אהבו את החושך, כי מעשיהם רעים ומושחתים. 20 הם שנאו את אור האלוהים והעדיפו להישאר בחשכה, כי לא רצו שמעשיהם הרעים יתגלו באור. 21 לעומת זאת, כל מי שעושה את הטוב והישר יבוא לאור בשמחה, כדי להראות לכולם שכל מעשיו נעשו לפי רצון אלוהים."

22 לאחר מכן עזבו ישוע ותלמידיו את ירושלים והלכו לאזור יהודה. הם נשארו שם זמן-מה, וישוע הטביל את המאמינים בו.

23 באותה עת הטביל יוחנן אנשים בעינון, ליד שלם, כי היו שם הרבה מים. 24 כל זה התרחש לפני מאסרו של יוחנן. 25 אחדים מתלמידי יוחנן התווכחו עם פרוש אחד בעניין הטבילה של ישוע ושל יוחנן. 26 תלמידים באו אל יוחנן ואמרו: "רבי, האיש שפגשת בעבר-הירדן ואמרת שהוא המשיח, גם הוא מטביל, וכולם הולכים להיטבל על-ידו ולא על-ידך."

27 השיב יוחנן: "אבינו שבשמים מעניק לכל אחד תפקיד משלו. 28 התפקיד שלי הוא להכין את הדרך לפני האיש הזה, כדי שכולם יוכלו לבוא אליו. אתם עצמכם עדים לכך שאמרתי כי אינני המשיח - נשלחתי רק לפנות לו את הדרך. 29 הכלה הולכת אחרי החתן וחברו של החתן שמח בשמחתו; אני חברו של החתן ואני שמח בשמחתו. 30 ככל שהוא גדל בחשיבותו כך אני הולך ונעשה חסר חשיבות.

31 "הוא בא מהשמים והוא נעלה על הכל, ואילו אני באתי מהארץ והבנתי מוגבלת לענייני הארץ בלבד. 32 הוא מספר את אשר ראה ושמע, אך רק מעטים מקשיבים לו ומאמינים לדבריו. 33 כל המאמין לדבריו מאשר כי אלוהים הוא אמת. 34 כי אדם זה - אשר נשלח על ידי אלוהים - נושא את דבר אלוהים, שהרי רוח אלוהים ממלא אותו ללא גבול. 35 אלוהים האב אוהב את הבן ואף נתן לו את הכול! 36 כל המאמין בבן יחיה לעולם, ואילו מי שאינו מאמין בבן לא יחיה חיי נצח, כי אם יקבל עונש נצחי מאלוהים!"

ד הפרושים שמעו שישוע מושך אליו אנשים רבים, ושהטביל תלמידים רבים יותר משהטביל יוחנן (למעשה, תלמידי ישוע הם שהטבילו, ולא הוא עצמו). כשנודע הדבר לישוע, הוא עזב את אזור יהודה וחזר לגליל. לשם כך היה עליו לעבור דרך שומרון.

בשעת הצהריים הגיע ישוע לעיר השומרונית סוכר, השוכנת מול חלקת האדמה שנתן יעקב אבינו ליוסף בנו, ובה באר יעקב. ישוע עייף מהדרך הארוכה ומהחום הכבד, וישב לנוח ליד הבאר. הוא ישב שם לבדו, כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אוכל. עד מהרה הגיעה לבאר אישה שומרונית שרצתה לשאוב מים.

"אנא, תני לי לשתות," ביקש ישוע. האישה תמהה על בקשתו הבלתי-רגילה וקראה: "הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?"

10 "אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך 'תני לי לשתות', היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!" השיב ישוע.

11 "מאין לך מים חיים?" תמהה האישה. "הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12 מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני-ביתו וצאנו שתו מהמים האלה! כיצד תוכל להציע מים טובים יותר?"

13 "כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14 אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח."

15 "באמת?" קראה האישה בהתפעלות. "אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים."

16 "ברצון," אמר ישוע. "לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם."

17 "אולם אין לי בעל," השיבה האישה.

"נכון הדבר," אמר ישוע. 18 "כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!"

19 "אדוני," קראה האישה בתימהון הולך וגובר, "אני רואה שאתה נביא! 20 אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר (גריזים) הזה?"

"האמיני לי," השיב ישוע, "המקום אינו חשוב! יבוא יום שלא תשתחוו לאלוהים כאן ולא בירושלים. החשוב הוא לעבוד את האלוהים באמת ובתמים - מכל הלב ובהשראת רוח הקודש, כי זהו מה שאלוהים רוצה מאתנו. אלוהים הוא רוח, והמשתחווה לו צריך להשתחוות בהשראת רוח הקודש. אולם אתם, השומרונים, משתחווים בחוסר דעת כאשר אנחנו, היהודים, משתחווים למה שאנחנו יודעים. כי הישועה באה דרך היהודים. "

25 "אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל," אמרה האישה.

26 "אני המדבר אליך, אני הוא!" השיב ישוע. 27 בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28 האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29 "בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל אשר עשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!" 30 אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.

31 לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.

32 "יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו" השיב ישוע.

33 "מי הביא לו אוכל?" שאלו התלמידים איש את רעהו.

34 "מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו," הסביר ישוע. 35 "אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36 הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37 כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38 שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם."

39 שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: "הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!"

הקהל הרב ביקש מישוע להאריך את שהותו אצלם, והוא נשאר שם יומיים נוספים. בזמן הקצר הזה האמינו בו עוד אנשים רבים לאחר ששמעו את דבריו. 42 "הוא באמת מושיע העולם!" אמרו השומרונים לאישה. "עתה אנחנו מאמינים בו מפני ששמענו אותו בעצמנו, ולא רק משום הדברים שאת סיפרת לנו."

43 בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, 44 למרות שאמר: "הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו." 45 ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.

46 ישוע חזר לכפר-קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר-נחום היה פקיד אחד בשירות-המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. 47 כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר-קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. 48 "אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו," אמר ישוע.

49 "אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות," התחנן הפקיד.

50 "לך לביתך," הרגיע אותו ישוע. "בנך חי ובריא!"

הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. 51 בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.

52 "באיזו שעה חלה השינוי במצבו לטובה?" שאל הפקיד.

"אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי," השיבו המשרתים.

53 האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני-ביתו האמינו בישוע.

54 זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.