A A A A A
Bible Book List

John 1-2 New American Standard Bible (NASB)

The Deity of Jesus Christ

In the beginning was the Word, and the Word was with God, and the Word was God. [a]He was in the beginning with God. All things came into being through Him, and apart from Him nothing came into being that has come into being. In Him was life, and the life was the Light of men. The Light shines in the darkness, and the darkness did not [b]comprehend it.

The Witness John

There [c]came a man sent from God, whose name was John. [d]He came [e]as a witness, to testify about the Light, so that all might believe through him. [f]He was not the Light, but he came to testify about the Light.

There was the true Light [g]which, coming into the world, enlightens every man. 10 He was in the world, and the world was made through Him, and the world did not know Him. 11 He came to His [h]own, and those who were His own did not receive Him. 12 But as many as received Him, to them He gave the right to become children of God, even to those who believe in His name, 13 who were [i]born, not of [j]blood nor of the will of the flesh nor of the will of man, but of God.

The Word Made Flesh

14 And the Word became flesh, and [k]dwelt among us, and we saw His glory, glory as of [l]the only begotten from the Father, full of grace and truth. 15 John *testified about Him and cried out, saying, “This was He of whom I said, ‘He who comes after me [m]has a higher rank than I, for He existed before me.’” 16 For of His fullness [n]we have all received, and [o]grace upon grace. 17 For the Law was given through Moses; grace and truth [p]were realized through Jesus Christ. 18 No one has seen God at any time; the only begotten God who is in the bosom of the Father, He has explained Him.

The Testimony of John

19 This is the testimony of John, when the Jews sent to him priests and Levites from Jerusalem to ask him, “Who are you?” 20 And he confessed and did not deny, but confessed, “I am not [q]the Christ.” 21 They asked him, “What then? Are you Elijah?” And he *said, “I am not.” “Are you the Prophet?” And he answered, “No.” 22 Then they said to him, “Who are you, so that we may give an answer to those who sent us? What do you say about yourself?” 23 He said, “I am a voice of one crying in the wilderness, ‘Make straight the way of the Lord,’ as Isaiah the prophet said.”

24 Now they had been sent from the Pharisees. 25 They asked him, and said to him, “Why then are you baptizing, if you are not the [r]Christ, nor Elijah, nor the Prophet?” 26 John answered them saying, “I baptize [s]in water, but among you stands One whom you do not know. 27 It is He who comes after me, the thong of whose sandal I am not worthy to untie.” 28 These things took place in Bethany beyond the Jordan, where John was baptizing.

29 The next day he *saw Jesus coming to him and *said, “Behold, the Lamb of God who takes away the sin of the world! 30 This is He on behalf of whom I said, ‘After me comes a Man who [t]has a higher rank than I, for He existed before me.’ 31 I did not recognize [u]Him, but so that He might be manifested to Israel, I came baptizing [v]in water.” 32 John testified saying, “I have seen the Spirit descending as a dove out of heaven, and He remained upon Him. 33 I did not recognize [w]Him, but He who sent me to baptize [x]in water said to me, ‘He upon whom you see the Spirit descending and remaining upon Him, this is the One who baptizes [y]in the Holy Spirit.’ 34 I myself have seen, and have testified that this is the Son of God.”

Jesus’ Public Ministry, First Converts

35 Again the next day John was standing [z]with two of his disciples, 36 and he looked at Jesus as He walked, and *said, “Behold, the Lamb of God!” 37 The two disciples heard him speak, and they followed Jesus. 38 And Jesus turned and saw them following, and *said to them, “What do you seek?” They said to Him, “Rabbi (which translated means Teacher), where are You staying?” 39 He *said to them, “Come, and you will see.” So they came and saw where He was staying; and they stayed with Him that day, for it was about the [aa]tenth hour. 40 One of the two who heard John speak and followed Him, was Andrew, Simon Peter’s brother. 41 He *found first his own brother Simon and *said to him, “We have found the Messiah” (which translated means [ab]Christ). 42 He brought him to Jesus. Jesus looked at him and said, “You are Simon the son of [ac]John; you shall be called Cephas” (which is translated [ad]Peter).

43 The next day He purposed to go into Galilee, and He *found Philip. And Jesus *said to him, Follow Me.” 44 Now Philip was from Bethsaida, of the city of Andrew and Peter. 45 Philip *found Nathanael and *said to him, “We have found Him of whom Moses in the Law and also the Prophets wrote—Jesus of Nazareth, the son of Joseph.” 46 Nathanael said to him, “Can any good thing come out of Nazareth?” Philip *said to him, “Come and see.” 47 Jesus saw Nathanael coming to Him, and *said of him, “Behold, an Israelite indeed, in whom there is no deceit!” 48 Nathanael *said to Him, “How do You know me?” Jesus answered and said to him, “Before Philip called you, when you were under the fig tree, I saw you.” 49 Nathanael answered Him, “Rabbi, You are the Son of God; You are the King of Israel.” 50 Jesus answered and said to him, “Because I said to you that I saw you under the fig tree, do you believe? You will see greater things than these.” 51 And He *said to him, “Truly, truly, I say to you, you will see the heavens opened and the angels of God ascending and descending on the Son of Man.”

Miracle at Cana

On the third day there was a wedding in Cana of Galilee, and the mother of Jesus was there; and both Jesus and His disciples were invited to the wedding. When the wine ran out, the mother of Jesus *said to Him, “They have no wine.” And Jesus *said to her, Woman, [ae]what does that have to do with us? My hour has not yet come.” His mother *said to the servants, “Whatever He says to you, do it.” Now there were six stone waterpots set there for the Jewish custom of purification, containing [af]twenty or thirty gallons each. Jesus *said to them, “Fill the waterpots with water.” So they filled them up to the brim. And He *said to them, “Draw some out now and take it to the [ag]headwaiter.” So they took it to him. When the headwaiter tasted the water which had become wine, and did not know where it came from (but the servants who had drawn the water knew), the headwaiter *called the bridegroom, 10 and *said to him, “Every man serves the good wine first, and when the people have [ah]drunk freely, then he serves the poorer wine; but you have kept the good wine until now.” 11 This beginning of His [ai]signs Jesus did in Cana of Galilee, and manifested His glory, and His disciples believed in Him.

12 After this He went down to Capernaum, He and His mother and His brothers and His disciples; and they stayed there a few days.

First Passover—Cleansing the Temple

13 The Passover of the Jews was near, and Jesus went up to Jerusalem. 14 And He found in the temple those who were selling oxen and sheep and doves, and the money changers seated at their tables. 15 And He made a scourge of cords, and drove them all out of the temple, with the sheep and the oxen; and He poured out the coins of the money changers and overturned their tables; 16 and to those who were selling the doves He said, “Take these things away; stop making My Father’s house a [aj]place of business.” 17 His disciples remembered that it was written, “Zeal for Your house will consume me.” 18 The Jews then said to Him, “What sign do You show us [ak]as your authority for doing these things?” 19 Jesus answered them, Destroy this [al]temple, and in three days I will raise it up.” 20 The Jews then said, “It took forty-six years to build this [am]temple, and will You raise it up in three days?” 21 But He was speaking of the [an]temple of His body. 22 So when He was raised from the dead, His disciples remembered that He said this; and they believed the Scripture and the word which Jesus had spoken.

23 Now when He was in Jerusalem at the Passover, during the feast, many believed in His name, observing His signs which He was doing. 24 But Jesus, on His part, was not entrusting Himself to them, for He knew all men, 25 and because He did not need anyone to testify concerning man, for He Himself knew what was in man.

Footnotes:

  1. John 1:2 Lit This one
  2. John 1:5 Or overpower
  3. John 1:6 Or came into being
  4. John 1:7 Lit This one
  5. John 1:7 Lit for testimony
  6. John 1:8 Lit That one
  7. John 1:9 Or which enlightens every person coming into the world
  8. John 1:11 Or own things, possessions, domain
  9. John 1:13 Or begotten
  10. John 1:13 Lit bloods
  11. John 1:14 Or tabernacled; i.e. lived temporarily
  12. John 1:14 Or unique, only one of His kind
  13. John 1:15 Lit has become before me
  14. John 1:16 Lit we all received
  15. John 1:16 Lit grace for grace
  16. John 1:17 Lit came to be
  17. John 1:20 I.e. the Messiah
  18. John 1:25 I.e. Messiah
  19. John 1:26 The Gr here can be translated in, with or by
  20. John 1:30 Lit has become before me
  21. John 1:31 I.e. as the Messiah
  22. John 1:31 The Gr here can be translated in, with or by
  23. John 1:33 I.e. as the Messiah
  24. John 1:33 The Gr here can be translated in, with or by
  25. John 1:33 The Gr here can be translated in, with or by
  26. John 1:35 Lit and
  27. John 1:39 Perhaps 10 a.m. (Roman time)
  28. John 1:41 Gr Anointed One
  29. John 1:42 Gr Joannes
  30. John 1:42 I.e. Rock or Stone
  31. John 2:4 Lit what to Me and to you (a Hebrew idiom)
  32. John 2:6 Lit two or three measures
  33. John 2:8 Or steward
  34. John 2:10 Or have become drunk
  35. John 2:11 Or attesting miracles; i.e. one which points to the supernatural power of God in redeeming grace
  36. John 2:16 Lit house
  37. John 2:18 Lit that You do these
  38. John 2:19 Or sanctuary
  39. John 2:20 Or sanctuary
  40. John 2:21 Or sanctuary
New American Standard Bible (NASB)

Copyright © 1960, 1962, 1963, 1968, 1971, 1972, 1973, 1975, 1977, 1995 by The Lockman Foundation

הבשורה על-פי יוחנן 1-2 Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

א בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. הוא היה בראשית עם האלוהים. דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

אלוהים שלח אדם בשם יוחנן להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

10 האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. 11 הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. 12 אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. 13 כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. 14 הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

15 יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." 16 כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. 17 כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. 18 איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

19 זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, 20 יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

21 "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

22 "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

23 "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" 26 "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. 27 למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

28 כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

29 למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. 30 אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. 31 אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." 32 יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

33 "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' 34 אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

35 למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. 36 בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

37 כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

38 ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

39 "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

40 אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. 41 אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

42 כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא[b]!"

43 למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." 44 פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

45 פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

46 "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

47 כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

48 "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

49 "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

50 "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! 51 אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."

ב כעבור יומיים נערכה חתונה בכפר-קנה שבגליל, ובין האורחים היו ישוע, אמו ותלמידיו. כשראתה אמו של ישוע כי אזל היין, פנתה אל בנה ואמרה: "אזל היין."

אולם ישוע השיב: "למה את אומרת לי את זה? עדיין לא הגיע זמני."

למרות תשובה זאת אמרה אמו של ישוע למשרתים: "עשו כל מה שיגיד לכם לעשות."

ששה כדים גדולים מאבן עמדו שם; בכל כד אפשר להכיל מאה עד מאה-חמישים ליטר (אלה היו סוג הכדים שהיהודים השתמשו בהם למנהג הטהרה).

"מלאו את הכדים במים," ביקש ישוע, והמשרתים מלאו את הכדים עד הסוף. "הגישו מן המשקה לראש המסיבה," המשיך ישוע, והם עשו כדבריו. ראש המסיבה לא ידע מאיפה היין, אבל המשרתים ידעו. כשטעם את המים שהפכו ליין, קרא לחתן ואמר: 10 "זהו יין משובח מאוד! בדרך-כלל מגיש המארח תחילה את היין המשובח, ולאחר ששתו כולם לרוויה וכבר לא מסוגלים להבחין כל כך בטעם, הוא מגיש את היין הזול. אבל אתה שמרת את היין המשובח לסוף!"

11 הנס הזה בכפר-קנה היה הראשון שישוע חולל. הוא הביא את תלמידיו לידי אמונה בו.

12 לאחר החתונה הלכו ישוע, אמו, אחיו ותלמידיו לכפר-נחום למספר ימים. 13 חג הפסח קרב ובא, וישוע עלה לירושלים. 14 הוא הלך לבית-המקדש ומצא שם סוחרי צאן, בקר ויונים (לצורך הקרבת הקרבנות) ומחליפי כספים. 15 הוא לקח מספר חבלים, שזר אותם לשוט עבה וגירש משם את כל האנשים ואת הצאן והבקר; הוא פיזר לכל עבר את מטבעותיהם של החלפנים, והפך את שולחנותיהם.

16 ישוע פנה אל סוחרי היונים וקרא: "הוציאו מכאן את כל היונים, ואל תהפכו את בית אבי לשוק!"

17 תלמידיו נזכרו בנבואה מתהלים[c]: "כי קנאת ביתך אכלתני." 18 "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה? תן לנו אות או הוכחה כדי שנאמין לך."

19 "הרסו את המקדש הזה," ענה ישוע, "ואני אקים אותו מחדש תוך שלושה ימים!"

20 "מה?" קראו בתמיהה." המקדש הזה ניבנה במשך ארבעים-ושש שנים, ואתה טוען שתוכל להקימו מחדש תוך שלושה ימים?" 21 ואולם באומרו "מקדש" הוא התכוון לגופו. 22 לאחר שקם לתחייה נזכרו תלמידיו בדבריו והאמינו בכתוב ובדברי ישוע, כי ראו שהכול התקיים.

23 כאשר היה ישוע בירושלים בחג הפסח, אנשים רבים האמינו שהוא המשיח, כי הם ראו את הנסים והנפלאות שחולל. אך ישוע לא השתכנע שהם באמת מאמינים, משום שידע מה הפכפך אופיו של האדם.

Footnotes:

  1. הבשורה על-פי יוחנן 1:23 ישעיהו מ 3
  2. הבשורה על-פי יוחנן 1:42 פירושו בעברית:"סלע"
  3. הבשורה על-פי יוחנן 2:17 תהלים סט 10
Habrit Hakhadasha/Haderekh (HHH)

Habrit Hakhadasha/Haderekh “The Way” (Hebrew Living New Testament)
Copyright © 1979, 2009 by Biblica, Inc.®
Used by permission. All rights reserved worldwide.

Viewing of
Cross references
Footnotes