מעשי השליחים 25

Habrit Hakhadasha/Haderekh

כה שלושה ימים לאחר שנכנס פסטוס לתפקידו, עזב את קיסריה ועלה לירושלים. ² ראשי הכוהנים ומנהיגי העם ניגשו אל פסטוס וסיפרו לו את טענותיהם נגד פולוס. ³ הם ביקשו ממנו להעלות את פולוס מקיסריה לירושלים ללא דיחוי (כי זממו לארוב לו בדרך ולרצוח אותו).

⁴ אולם פסטוס השיב להם: "פולוס נמצא עתה בקיסריה, וגם אני עומד לשוב לשם בקרוב. ⁵ אני מציע שתבחרו מספר אנשים בעלי סמכות שילכו איתי לקיסריה, ואם פולוס חטא יוכלו אנשיכם לתבוע אותו למשפט."

⁶ כעבור שמונה או עשרה ימים חזר המושל לקיסריה, ולמחרת ערך את משפטו של פולוס.

⁷ כשהגיע פולוס לאולם בית-הדין, הקיפו אותו היהודים שבאו מירושלים והטיחו בו האשמות חמורות, אך הם לא יכלו להוכיח אף אחת מהן. ⁸ פולוס כפר בכל ההאשמות. "אינני אשם," אמר. "לא עברתי על חוקי התורה, לא חיללתי את בית-המקדש ולא מרדתי בקיסר!"

⁹ אולם פסטוס, שרצה מאוד למצוא-חן בעיני היהודים, פנה אליו ושאל: "האם אתה מוכן לעלות לירושלים ולהישפט שם לפני?"

"לא!", השיב פולוס. "בשום אופן לא. אני עומד בתוקף על זכותי לעמוד לדין לפני כס הקיסר! אתה יודע היטב שאיני אשם. אם ביצעתי פשע שדינו מוות - איני מבקש רחמים או חנינה. אולם אם אני חף מפשע - לאף אחד אין רשות להסגיר אותי לידי אנשים אלה כדי שירצחו אותי. ברצוני לערער לפני הקיסר!"

¹² פסטוס התייעץ עם יועציו, ואחר כך אמר: "אתה רוצה לערער לפני הקיסר? יהיה כרצונך!"

¹³ כעבור ימים אחדים באו המלך אגריפס וברניקה לבקר את פסטוס. ¹⁴ ביקורם נמשך ימים אחדים, ופסטוס שוחח עם המלך על המקרה של פולוס. "יש כאן אסיר אחד," פתח פסטוס, "שפליקס השאירו בכלא. ¹⁵ כשהייתי בירושלים סיפרו לי ראשי הכוהנים וזקני היהודים את גרסתם, ודרשו ממני להוציאו להורג. ¹⁶ כמובן שמיהרתי להבהיר להם שהחוק הרומאי אינו מרשיע אדם לפני שמעמידים אותו לדין, ולפני שניתנה לו האפשרות לעמוד מול מאשימיו ולהגן על עצמו.

¹⁷ "כשבאו לכאן מאשימיו כינסתי מיד את חברי בית-הדין, ושלחתי להביא את פולוס. ¹⁸ אולם ההאשמות שהעלו נגדו כלל לא דמו לחשדות שהיו לי לגביו. ¹⁹ המחלוקת ביניהם הייתה בנושא הדת היהודית, ועל אדם בשם ישוע אשר מת, ואילו פולוס מתעקש לטעון שהוא חי. ²⁰ לא ידעתי כיצד להחליט במקרה שכזה, ולכן שאלתי אותו אם יהיה מוכן להישפט על כך בירושלים. ²¹ פולוס סרב, ודרש לערער לפני הקיסר אוגוסטוס! משום כך פקדתי להחזירו לכלא, עד שאוכל לקבוע לו ראיון אצל הקיסר."

²² "הייתי רוצה לשמוע את האיש הזה במו אוזני," אמר אגריפס. "בסדר," ענה פסטוס.

"מחר תשמע אותו."

²³ למחרת נכנסו המלך אגריפס וברניקה לאולם בית-הדין ברוב פאר והדר, ובליווי משמר קציני-צבא ואצילי העיר. פסטוס ציווה להכניס את פולוס לתוך האולם, ²⁴ ולאחר מכן פנה אל הנוכחים ואמר: "המלך אגריפס, וכל הנאספים כאן: זהו האיש אשר היהודים בקיסריה ובירושלים רוצים במותו. ²⁵ לפי דעתי הוא לא עבר כל עברה שדינה מוות, אולם מאחר שדרש לערער לפני הקיסר, החלטתי לשלוח אותו לרומא. ²⁶ אבל מה אכתוב לקיסר? הרי אין נגדו שום טענה מבוססת! על כן הבאתי אותו לפני כולכם, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס, כדי שתחקור אותו ותאמר לי מה לכתוב. ²⁷ כי הרי אין זה הגיוני לשלוח אסיר אל הקיסר בלא אשמה כלשהי."