הבשורה על-פי יוחנן 8

Habrit Hakhadasha/Haderekh

ח ישוע הלך להר הזיתים, ² אולם למחרת בבוקר חזר לבית-המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. ³ בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל.

⁴ "רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף," אמרו, ⁵ "ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?"

⁶ הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. ⁷ כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר: "מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!"

⁸ הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. ⁹ כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה.

¹⁰ ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה. "היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?" שאל אותה. ¹¹ "לא אדוני," השיבה האישה.

"אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר." ¹² ישוע דיבר שוב אל העם: "אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים".

¹³ "אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!" קראו לעברו הפרושים. ¹⁴ "אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. ¹⁵ אתם שופטים אותי לפי קנה-המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. ¹⁶ אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. ¹⁷ התורה אומרת כי על-פי שני עדים יקום דבר, לא כן? ¹⁸ ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני."

¹⁹ "היכן אביך?" שאלו אותו.

"אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי."

²⁰ ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית-המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד.

²¹ "אני הולך מכאן," המשיך ישוע. "אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך."

²² "האם הוא עומד להתאבד?" תמהו היהודים. "למה הוא מתכוון באמרו: 'אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך'?"

²³ ישוע הסביר להם: "מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. ²⁴ משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם."

²⁵ "מי אתה?" שאלו.

"אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן," השיב ישוע. ²⁶ "יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על-ידי שולחי, שהוא האמת." ²⁷ והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. ²⁸ ישוע המשיך: 'כאשר תרימו את בן-האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. ²⁹ שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו."

³⁰ כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. ³¹ על כן הוא אמר להם: "אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. ³² אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!"

³³ "זרע אברהם אנחנו," קראו היהודים לעומתו, "ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני-חורין?"

³⁴ "אני אומר לכם במלוא האמת," ענה ישוע, "כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, ³⁵ ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. ³⁶ לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! ³⁷ אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. ³⁸ אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם."

³⁹ "אברהם הוא אבינו!" השיבו היהודים.

אולם ישוע השיב: "אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. ⁴⁰ אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! ⁴¹ ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי."

"אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד - האלוהים!" טענו.

⁴² אולם ישוע המשיך: "אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי - אלוהים שלח אותי. ⁴³ האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. ⁴⁴ השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. ⁴⁵ אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. ⁴⁶ האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? ⁴⁷ ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!"

⁴⁸ "בצדק קראנו לך שומרוני!" קראו בחזרה בחימה. "שד נכנס בך!"

⁴⁹ "לא נכנס בי שד," ענה ישוע. "אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. ⁵⁰ איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. ⁵¹ אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!"

⁵² "עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד," אמרו לו. "אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? ⁵³ האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?"

⁵⁴ "אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך," אמר ישוע. "אולם אבי מכבד אותי - כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם ⁵⁵ למרות שאף אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. ⁵⁶ אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח."

⁵⁷ "איך יכולת לראות את אברהם?" שאלו היהודים בחוסר אמון. "לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!"

⁵⁸ אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!" השיב ישוע.

⁵⁹ דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש.